×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ביצה ל״ט.גמרא
;?!
אָ
וְרַב אָשֵׁי אָמַר מִשּׁוּם דְּהָוֵי לֵיהּ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין וְכׇל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין אֲפִילּוּ בְּאֶלֶף לֹא בָּטֵיל.: רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר בַּמַּיִם.: מַיִם אִין מֶלַח לָא וְהָא תַּנְיָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מַיִם וָמֶלַח בְּטֵלִין בֵּין בָּעִיסָּה בֵּין בַּקְּדֵרָה לָא קַשְׁיָא הָא בְּמֶלַח סְדוֹמִית הָא בְּמֶלַח אִסְתְּרוֹקָנִית. וְהָתַנְיָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מַיִם וָמֶלַח בְּטֵלִין בָּעִיסָּה וְאֵין בְּטֵלִין בַּקְּדֵרָה מִפְּנֵי רוֹטְבָּהּ לָא קַשְׁיָא הָא בְּעָבָה הָא בְּרַכָּה.: מתני׳מַתְנִיתִין: אהַגַּחֶלֶת כְּרַגְלֵי הַבְּעָלִים וְשַׁלְהֶבֶת בְּכׇל מָקוֹם בגַּחֶלֶת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ מוֹעֲלִין בָּהּ וְשַׁלְהֶבֶת לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין הַמּוֹצִיא גַּחֶלֶת לרה״רלִרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָּיב וְשַׁלְהֶבֶת פָּטוּר.: גמ׳גְּמָרָא: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן חֲמִשָּׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בַּגַּחֶלֶת הַגַּחֶלֶת כְּרַגְלֵי הַבְּעָלִים וְשַׁלְהֶבֶת בְּכׇל מָקוֹם גַּחֶלֶת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ מוֹעֲלִין בָּהּ וְשַׁלְהֶבֶת לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין גגַּחֶלֶת שֶׁל ע״זעֲבוֹדָה זָרָה אֲסוּרָה וְשַׁלְהֶבֶת מוּתֶּרֶת הַמּוֹצִיא גַּחֶלֶת לִרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָּיב וְשַׁלְהֶבֶת פָּטוּר דהַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ אָסוּר בְּגַחַלְתּוֹ וּמוּתָּר בְּשַׁלְהַבְתּוֹ. מַאי שְׁנָא שַׁלְהֶבֶת ע״זעֲבוֹדָה זָרָה דְּשַׁרְיָא וּמַאי שְׁנָא דְּהֶקְדֵּשׁ דַּאֲסִירָא ע״זעֲבוֹדָה זָרָה דִּמְאִיסָה וּבְדִילִי אִינָשֵׁי מִינַּהּ לָא גְּזַרוּ בַּהּ רַבָּנַן הֶקְדֵּשׁ דְּלָא מְאִיס וְלָא בְּדִילִי אִינָשֵׁי מִינֵּיהּ גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן.: ההַמּוֹצִיא גַּחֶלֶת לִרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָּיב וְשַׁלְהֶבֶת פָּטוּר.: וְהָא תַּנְיָא הַמּוֹצִיא שַׁלְהֶבֶת כׇּל שֶׁהוּא חַיָּיב אָמַר רַב שֵׁשֶׁת כְּגוֹן שֶׁהוֹצִיאוֹ בְּקֵיסָם. וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם קֵיסָם בִּדְלֵית לֵיהּ שִׁעוּרָא דִּתְנַן והַמּוֹצִיא עֵצִים כְּדֵי לְבַשֵּׁל בֵּיצָה קַלָּה. אַבָּיֵי אָמַר כְּגוֹן דְּשַׁיְיפֵיהּ מנא מִשְׁחָא וְאַתְלִי בֵּיהּ נוּרָא וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם מָנָא בְּחַסְפָּא. וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם חַסְפָּא בִּדְלֵית לֵיהּ שִׁעוּרָא דִּתְנַן חֶרֶס כְּדֵי לִיתֵּן בֵּין פַּצִּים לַחֲבֵירוֹ דִּבְרֵי ר׳רַבִּי יְהוּדָה. אֶלָּא הָא דִּתְנַן הַמּוֹצִיא שַׁלְהֶבֶת פָּטוּר הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ כְּגוֹן דְּאַדְּיֵיהּ אַדּוֹיֵי לרה״רלִרְשׁוּת הָרַבִּים.: מתני׳מַתְנִיתִין: זבּוֹר שֶׁל יָחִיד כְּרַגְלֵי הַיָּחִיד וְשֶׁל אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר כְּרַגְלֵי אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר וְשֶׁל עוֹלֵי בָבֶל כְּרַגְלֵי הַמְמַלֵּא.: גמ׳גְּמָרָא: רָמֵי לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן תְּנַן בּוֹר שֶׁל יָחִיד כְּרַגְלֵי הַיָּחִיד וּרְמִינְהוּ חנְהָרוֹת הַמּוֹשְׁכִין וּמַעֲיָנוֹת הַנּוֹבְעִין הֲרֵי הֵן כְּרַגְלֵי כׇּל אָדָם אָמַר (רָבָא) הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בִּמְכוּנָּסִין וְאִתְּמַר נָמֵי א״ראָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר שְׁמוּאֵל בִּמְכוּנָּסִין.: וְשֶׁל עוֹלֵי בָבֶל כְּרַגְלֵי הַמְמַלֵּא.: אִתְּמַר מִילֵּא וְנָתַן לַחֲבֵירוֹ רַב נַחְמָן אָמַר כְּרַגְלֵי מִי שֶׁנִּתְמַלְּאוּ לוֹ רַב שֵׁשֶׁת אָמַר טכְּרַגְלֵי הַמְמַלֵּא. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי מָר סָבַר בֵּירָא דְהֶפְקֵרָא הוּא וּמָר סָבַר בֵּירָא דְשׁוּתָּפֵי הוּא. אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן יהֲרֵינִי עָלֶיךָ חֵרֶם הַמּוּדָּר אָסוּרמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
רב אשי אמר: זו העיסה מחר מותרת, והויא לה דבר שיש לו מתירין ולא בטיל אפילו באלף. ר׳ יהודה פוטר במים מפני שאין בהן ממש – כלומר: נבלעין הן. ואקשינן לר׳ יהודה: מלח לא בטיל? והתניא: ר׳ יהודה אומר: מים ומלח בטילין בין בעיסה בין בקדירה! ופרקינן: לא קשיא, מתניתין – במלח סדומית, שאינו נימוח במים אלא עד שישחק, בריתא – במלח איסתרוקנית. והתני, ר׳ יהודה אומר: מים ומלח בטילין בעיסה ואין בטילין בקדירה, מפני רוטבה – כלומר: בעיסה נבלעו ואינם ניכרין, ולפיכך בטלו, וברוטב הנה המים ניכרין! ופרקינן: הא דתניא: בטילין בקדירה – ברוטב עבה, והא דתניא: אין בטילין – ברכה. הגחלת כרגלי הבעלים, אבל שלהבת, כגון המדליק מנר לנר וכיוצא בזה, כרגלי כל אדם – כלומר: אין בה ממש לקנות שביתה. תנו רבנן: ה׳ דברים נאמרו בגחלת: גחלת כרגלי הבעלים, גחלת של הקדש – הנהנין ממנה מועלין בה, וגחלת של ע״ז אסורה, והמוציא גחלת לרשות הרבים – חייב, והמודר הנאה מחבירואסור בגחלתו ומותר בשלהבת שלו – כלומר: מדליק מנרו וכיוצא בו – מותר, והרי הוא כרגלי כל אדם. ואם היא של הקדש – לא נהנין ולא מועלין, ואם משל ע״ז היא – מותרת. והמוציא שלהבת לרשות הרבים, כגון שנפח בפיו וכיוצא בזה, ודחה השלהבת מרשות היחיד לרשות הרבים – פטור, וזה פירוש דאדייה אדויי. אבל אם הוציא שלהבת בקיסם, שהוא חתיכת עץ, אף על גב דליכא בהאי עץ שיעור כדי לבשל ביצה קלה, או שפה משחא בחספא פחות ממה שראוי לתתו בין פצים לחבירו או פתילה דולקת וכיוצא באילו – חייב, ואינו פטור בשלהבת אלא בזמן דאדייה אדויי, כמו שפירשתי למעלה. בור של יחידכרגליו. ורמינהי: נהרות המושכין ומעיינות הנובעיןכרגלי כל אדם, והא סתמא קתני דאפילו יחיד, וקתני: כרגלי כל אדם! ואמר ליה רב נחמן לרבא: מתניתין במכונסין, כגון מי גשמים בדותיות וכיוצא בהן, הנובעין כרגלי כל אדם. ושל אנשי העירכרגלי אנשי אותה העיר, ושל עולי בבל – כרגלי הממלא. איתמר: מילא מים מבור של עולי בבל ונתנם לחבירו, רב נחמן אמר: כרגלי מי שנתמלאו לו – קסבר בירא דשותפי נינהו, ומחלקו נתן לו, ורב ששת אמר: כרגלי הממלא – קסבר בירא דהפקרא הוא, והממלא הוא הזוכה בהן.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144